פשפשים מתפשטים דרך חפצים נגועים – בגדים, מיטות, מזוודות וכדומה.

מלכודות פסיביות קולטות פשפשים בלילה – שיטה מקובלת באירוח.

ביצים מוגנות יחסית לרוב חומרי ההדברה, אך נהרסות בטמפרטורות גבוהות.

ריסוס יתר עלול לגרום לתנועה והתחמקות של הפשפשים למקומות נוספים.

הפשפש מסתתר במקומות זעירים, והביצים מוגנות מחלק מהחומרים הקונבנציונליים.

רהיטים עם פשפשים עלולים להיאסף ע״י אחרים – מה שמפיץ את הנגיעות.

בפשפש המיטה מתרחשת הפריה טראומטית – החדרה ישירה דרך דופן הגוף.

הפשפשים פעילים בלילה וממעטים לנוע באור ולכן קשה לאתרם.

תיגמוטקסיס חיובי – נטייה להיצמד ולשהות במקומות סגורים וצרים עם מגע צמוד.

התפתחות מיטבית מתרחשת סביב 27–30 מעלות, עם גישה למזון (דם).

פשפש בוגר מסוגל לשרוד חודשים רבים, במיוחד בטמפרטורה נמוכה.

טיפול חום מקצועי מעל 45°C מבטיח חיסול כל השלבים כולל ביצים.